בשנת 1984, התפוקה הלאומית של פחם גולמי היה 772 מיליון טון, התפוקה של דשנים כימיים היה 148,200 טון, ואת התפוקה של מלט היה 121.08 מיליון טון, מדורג שלישי בעולם. תפוקת הפלדה עומדת על 43.37 מיליון טון, והיא מדורגת במקום הרביעי בעולם; תפוקת הנפט הגולמי עומדת על 114.53 מיליון טון, מקום שביעי בעולם. בשנת 1984 הגיע מספר המפעלים הכולל ברחבי הארץ ל-437,200, סך ההשקעה בנכסים קבועים היה 118.52 מיליארד יואן ומספר העובדים עמד על 475.97 מיליון.
הייצור החקלאי והכלכלה החקלאית של סין נכנסו לנקודת מפנה היסטורית. רפורמות כלכליות כפריות שחררו מאוד את הכוחות היצרניים החברתיים, והייצור החקלאי ראה מצב טוב וחסר תקדים. בתקופת "תוכנית החומש השישית", הגידול השנתי הממוצע של ערך התפוקה החקלאית היה 8.1%, שהיה התקופה המהירה ביותר של פיתוח חקלאי מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין. בשנת 1984 הגיע ערך התפוקה החקלאית הכולל ל-306.2 מיליארד יואן, עלייה של 9.9% לעומת השנה הקודמת, ותפוקת שמן הדגנים הכוללת עלתה בשנה הקודמת ב-5.1%, 21.1% ו-12.3%. בהשוואה למדינות מרכזיות באזור אסיה-פסיפיק, הייצור של סין של מוצרים חקלאיים גדולים נמצא בעמדה מובילה, למעט כמה מוצרים. לדוגמה, בשנת 1984, התפוקה הכוללת של דגנים היה 40.07.12 מיליון טון, התפוקה הכוללת של כותנה היה 6.077 מיליון טון, ואת התפוקה הכוללת של שמן טונג היה 75,000 טון, מדורג ראשון בעולם. הייצור החקלאי של סין הופך להתמחות, מסחור ומודרניזציה. בשנת 1984 יוצאו 3.19 מיליון טונות של תבואה, וב-1985 היא הגיעה ל-5 מיליון טון. על פי הערכות משרד החקלאות האמריקאי, סין צפויה להפוך ליצואנית מזון גדולה עד 1990 בשל "הצמיחה יוצאת הדופן" של החקלאות הסינית.
